Yola
מדריך

שגרירי מותג:איך הופכים עובדים לערוץ החשיפה החזק של החברה

שגרירי מותג הם עובדים שמשתפים, מגיבים וכותבים בלינקדאין על התחום של החברה, מהפרופיל האישי שלהם ובקול שלהם. בעולם קוראים לזה employee advocacy. הכוח שלהם נובע מכך שאנשים סומכים על אנשים יותר מאשר על מותגים, ושהרשתות של העובדים יחד גדולות בהרבה מקהל העוקבים של עמוד החברה. תוכנית שגרירים טובה היא וולונטרית, נותנת לעובדים ערך מקצועי אמיתי, מקלה עליהם עם תוכן ורעיונות, ונמדדת לפי מי נחשף ומי הגיב, לא לפי כמות השיתופים.

מאת הילה סטרוגו, מייסדת Yolaעודכן לאחרונה:

מה זה שגרירי מותג (employee advocacy)

שגרירי מותג הם עובדים שמייצגים את החברה ברשתות, בעיקר בלינקדאין, מתוך בחירה ובקול האישי שלהם. הם לא דוברים ולא אנשי שיווק. הם מהנדסים, אנליסטים, עורכי דין, מנהלי לקוחות, שמספרים על העבודה שלהם ועל התחום.

המונח employee advocacy מתאר את התוכנית שמסביב: איך החברה מעודדת את זה, מקלה על זה ומודדת את זה. ההבדל בין תוכנית שעובדת לתוכנית שנכשלת כמעט תמיד נמצא בשאלה אחת: האם העובד מרוויח מזה משהו בעצמו, או רק עושה טובה לחברה.

למה שגרירי מותג בלינקדאין עובדים

הם עובדים כי לינקדאין היא רשת של אנשים. תוכן מפרופיל אישי מגיע לרשת של אותו אדם, ומה שאנחנו רואים בשטח שוב ושוב הוא שפוסט של עובד מקבל חשיפה ומעורבות גבוהות יותר מאותו מסר בעמוד החברה.

יש לכך כמה סיבות:

  • אמון: אנשים מאמינים יותר לעמית מקצועי מאשר להודעה רשמית של חברה
  • טווח: כל עובד מחובר לאנשים אחרים, והרשתות יחד גדולות בהרבה מקהל עמוד החברה
  • רלוונטיות: מנהלת לקוחות מחוברת ללקוחות, מהנדס מחובר למהנדסים, וכל אחד מגיע לקהל אחר
  • אותנטיות: עובד שמסביר מה עשה בפרויקט נשמע אמיתי, כי הוא אמיתי

בחברות B2B יש לזה עוד יתרון. מקבלי החלטות אצל הלקוח רוצים לדעת מי יעבוד מולם בפועל, לא רק מי המנכ"ל. כשאנשי הצוות נראים בלינקדאין כאנשי מקצוע רציניים, הם מחזקים את העסקה עוד לפני הפגישה הראשונה.

איך לגרום לעובדים לשתף תוכן (בלי לחץ)

גורמים לעובדים לשתף כשזה משרת קודם כל אותם: בונה להם מוניטין מקצועי, חוסך להם זמן ומרגיש בטוח. לחץ, מכסות ותזכורות אגרסיביות מייצרים שיתופים ריקים שלא מזיזים כלום.

מה עובדמה לא עובד
להציע לעובד לבנות את המוניטין המקצועי שלו, עם עזרהלבקש "לעשות לייק ושיתוף" לכל פוסט של החברה
רעיונות ונקודות פתיחה שכל אחד מתאים לעצמוטקסט אחד שכולם מעתיקים מילה במילה
ראיון קצר שממנו נכתב פוסט בקול של העובד, באישורולצפות שכל עובד יכתוב לבד מאפס
הנחיות ברורות מה מותר ומה אסור לפרסםעמימות שגורמת לאנשים לפחד לכתוב בכלל
הכרה פנימית בעובדים שמשתתפיםמדד כמותי של שיתופים לכל עובד
דוגמה אישית של ההנהלההנהלה שמבקשת מהעובדים מה שהיא לא עושה בעצמה

החסם הגדול ביותר הוא כמעט אף פעם לא חוסר רצון. הוא חוסר זמן וחשש לכתוב משהו לא נכון. לכן הדבר הכי אפקטיבי שאפשר לעשות הוא להוריד את החסם: לתת רעיון, לעזור בניסוח, ולהבהיר מראש איפה הגבולות.

שיתוף או תגובה?

שיתוף חוזר של פוסט החברה בלי מילה משלכם הוא בדרך כלל הפעולה החלשה ביותר. תגובה עניינית של עובד, שמוסיפה זווית מקצועית, שווה הרבה יותר, גם לשיחה וגם לחשיפה. אם עובד רוצה לשתף, עדיף שיוסיף שתיים או שלוש שורות משלו.

איך בונים תוכנית שגרירים בחברה

בונים תוכנית שגרירים בהדרגה: מתחילים בקבוצה קטנה של אנשים שרוצים, מוכיחים ערך, ורק אז מרחיבים. ניסיון לגייס את כל החברה ביום אחד נגמר בדרך כלל בהתלהבות של שבוע.

שלבמה עושיםזמן משוער
1. מטרהמגדירים למה התוכנית קיימת: גיוס, לידים, מוניטין מקצועי, או שילובשבוע
2. הנחיותמסמך קצר: מה מותר, מה אסור, מה רגיש (לקוחות, מספרים, מידע פנימי), למי פונים בשאלותשבוע עד שבועיים
3. קבוצת פיילוטחמישה עד עשרה עובדים שכבר פעילים או רוצים להיותחודש ראשון
4. פרופיליםעדכון כותרת, תמונה ותיאור לכל משתתף, כך שהפרופיל ייראה מקצועיחודש ראשון
5. מנגנון תוכןבנק רעיונות חודשי, ראיונות קצרים ועזרה בכתיבה, באישור העובדשוטף
6. הנהלה בחזיתהמנכ"ל ומנהלים בכירים כותבים בעצמם ומגיבים לפוסטים של העובדיםשוטף
7. מדידה והרחבהבדיקה רבעונית של התוצאות, ואז הזמנה של עובדים נוספיםאחרי רבעון

שימו לב לשלב 6. כשמנכ"ל מגיב לפוסט של עובד, זה מסר לכל החברה שהדבר הזה חשוב ורצוי. זה גם מגדיל את החשיפה של הפוסט, כי תגובות מוסיפות לשיחה ומביאות אותה לרשת של המגיב.

כלים: מה צריך ומה לא

לינקדאין מציעה לעמודי חברה כלים לשתף תוכן מומלץ עם עובדים, ויש גם מערכות ייעודיות ל-employee advocacy. הן יכולות לעזור בארגון גדול, אבל הן לא פותרות את הבעיה המרכזית. כלי שמפיץ את אותו פוסט לחמישים עובדים מייצר חמישים שיתופים דומים, לא חמישים קולות.

מי מתאים להיות שגריר מותג

מתאים להיות שגריר מותג מי שיש לו מה לומר, ושמחובר לקהל שחשוב לחברה. זה לא בהכרח העובד הכי מוחצן או הכי בכיר.

  • אנשי מקצוע עם ידע עמוק בתחום, שלקוחות מתייעצים איתם
  • מנהלי לקוחות ואנשי פיתוח עסקי, שהרשת שלהם כבר מלאה בלקוחות ובשותפים
  • מנהלי צוותים שמגייסים, ושמועמדים ירצו להכיר
  • עובדים שכבר פעילים בלינקדאין מיוזמתם, ויכולים להיות דוגמה לאחרים

כדאי לגוון: אם כל השגרירים הם מאותה מחלקה, התוכנית תגיע לאותו קהל שוב ושוב. שילוב של תפקידים ודרגים שונים מגיע לרשתות שונות ומראה את החברה מכמה זוויות. מצד שני, אין טעם לצרף מישהו שלא באמת רוצה. עובד אחד שמשתתף מבחירה שווה יותר משלושה שהשתתפו כי ביקשו מהם.

איך עוזרים לעובדים לכתוב בקול שלהם

הדרך היעילה ביותר היא לא לבקש מעובד לכתוב, אלא לשאול אותו שאלות. רוב האנשים מדברים על העבודה שלהם הרבה יותר טוב ממה שהם כותבים עליה, ושיחה קצרה מספיקה כדי להוציא ממנה כמה פוסטים טובים.

שאלות שעובדות בראיון קצר עם עובד:

  • מה שאלה שלקוחות שואלים אותך שוב ושוב, ומה התשובה האמיתית?
  • מה עשית החודש שהיה מאתגר במיוחד, ואיך פתרת את זה?
  • מה טעות נפוצה שאתה רואה אצל אנשים בתחום שלך?
  • מה היית אומר לעצמך ביום הראשון בתפקיד?
  • מה השתנה בתחום שלך בשנה האחרונה, ומה זה אומר בפועל?

מהתשובות נכתבת טיוטה בגוף ראשון, בשפה של העובד ולא בשפה של מחלקת שיווק. העובד קורא, מתקן ומאשר. אחרי כמה סבבים כאלה הרבה עובדים מתחילים לכתוב גם לבד, כי הם כבר יודעים איך נראה פוסט טוב שלהם.

כלים של בינה מלאכותית (AI) יכולים לעזור בניסוח, אבל כדאי להיזהר. פוסט שנכתב מפרומפט כללי נשמע כמו כל פוסט אחר בפיד, ועמיתים מזהים את זה מהר. מה שעושה את הפוסט של שגריר מותג לאמין הוא הפרטים שרק הוא מכיר.

על מה שגרירי מותג כותבים

שגרירי מותג כותבים בעיקר על העבודה המקצועית שלהם, ורק לפעמים על החברה עצמה. זה מה שהופך אותם לאמינים.

  • משהו שלמדו בפרויקט שהסתיים, בלי פרטים חסויים
  • שאלה מקצועית שהם נתקלים בה שוב ושוב אצל לקוחות, ואיך הם עונים עליה
  • סיכום של כנס או הרצאה, עם דעה אישית
  • קבלת פנים לחבר צוות חדש, או פרידה מכובדת ממי שעוזב
  • רגע אמיתי מהעבודה: החלטה קשה, טעות, הצלחה של הצוות
  • תגובה מקצועית על פוסט של המנכ"ל, שמוסיפה זווית מהשטח

איך מודדים תוכנית שגרירי מותג

מודדים לפי מי נחשף ומה קרה אחר כך, לא לפי כמה שיתופים היו. אלף צפיות של סטודנטים שוות פחות מעשרים צפיות של מקבלי החלטות אצל לקוחות יעד. כדאי לקבוע את המדדים לפני שמתחילים, ולבחון אותם יחד עם המשתתפים כל רבעון, כדי שגם הם יראו מה הפעילות שלהם מייצרת.

  • מספר המשתתפים הפעילים לאורך זמן, לא רק בחודש הראשון
  • חשיפה ומעורבות בקרב קהל היעד: תפקידים, חברות ותעשיות רלוונטיים
  • פניות שהגיעו דרך עובדים: לקוחות, שותפים, מועמדים
  • השפעה על הגיוס: מועמדים שמזכירים פוסטים של עובדים בראיון
  • תחושת העובדים: האם התוכנית עוזרת להם מקצועית

ב-Yola אנחנו מתחילים בדרך כלל מהפרופילים של ההנהלה, ומשם מרחיבים לעובדים מרכזיים. הסיבה פשוטה: כשההנהלה כבר פעילה ומגיבה, העובדים מצטרפים בקלות רבה יותר, והתוכן שלהם מקבל הקשר. כל תוכן נבנה מראיון, נכתב בקול של האדם, ועולה רק אחרי שהוא אישר אותו.

מה התפקיד של ההנהלה בתוכנית שגרירים

ההנהלה היא מי שקובעת אם תוכנית שגרירי מותג תחיה או תמות. עובדים מסתכלים על מה שהמנהלים עושים, לא על מה שהם מבקשים.

  • לכתוב בעצמם: מנכ"ל שפעיל בלינקדאין נותן לגיטימציה לכל עובד שרוצה להיות פעיל
  • להגיב לעובדים: תגובה עניינית של מנהל בכיר לפוסט של עובד היא הכרה פומבית שאין לה תחליף
  • לתת זמן: להכיר בכך שכתיבה ושיחה ברשת הן חלק מהעבודה, לא משהו שעושים בלילה
  • להגן: לגבות עובד שכתב בתום לב גם אם משהו יצא לא מושלם

בחברות שבהן ההנהלה לא פעילה בעצמה, אנחנו ממליצים להתחיל ממנה, ורק אחר כך להזמין עובדים. הסדר הזה חוסך הרבה אכזבות, כי עובדים רואים מיד שהבקשה רצינית, ויש להם תוכן של ההנהלה להגיב אליו ולהתחבר אליו כבר מהיום הראשון.

סיכונים ואיך מנהלים אותם

הסיכון המרכזי הוא פרסום של מידע רגיש, ופחות מכך פוסט שנכתב בטון לא מתאים. שני הסיכונים מנוהלים בעיקר בהנחיות ברורות ובערוץ פתוח לשאלות.

  • בחברה נסחרת: כל מידע שעשוי להיות מהותי עובר דרך הגורם האחראי על הגילוי לפני פרסום
  • לקוחות: לא מזכירים שם של לקוח בלי אישור שלו
  • מתחרים: לא תוקפים בשם, גם לא בהומור
  • עזיבה: הפרופיל שייך לעובד. זה בסדר, וזה גם מה שהופך אותו לאמין

שאלות נפוצות

שגרירי מותג הם עובדים של החברה שמדברים מהניסיון שלהם, ומשפיענים הם בדרך כלל אנשים חיצוניים שמקבלים תמורה על אזכור. בלינקדאין ובעולם ה-B2B, שגרירים פנימיים נוטים להיות אמינים יותר, כי הם עושים את העבודה בפועל.

לא כדאי. הפרופיל בלינקדאין הוא של העובד, ותוכנית שנשענת על חובה מייצרת שיתופים ריקים ותחושה רעה. תוכנית וולונטרית, שנותנת לעובד ערך מקצועי ועזרה בכתיבה, עובדת הרבה יותר טוב.

מספיקים חמישה עד עשרה עובדים שרוצים להשתתף. קבוצה קטנה ופעילה מוכיחה ערך מהר יותר מקבוצה גדולה שרובה לא באמת משתתפת, ומשם מרחיבים.

זה חלק טבעי מהתהליך. המוניטין שבנה נשאר שלו, ותוכן טוב שפרסם ממשיך לייצג את התקופה שבה עבד אצלכם. דווקא העובדה שהפרופיל באמת שלו היא מה שהופכת אותו לאמין בזמן שהוא אצלכם.

כן, ובמיוחד. במשרדי שירותים מקצועיים השותפים והעובדים הם המוצר, ולקוחות בוחרים אנשים. צריך רק הנחיות ברורות לגבי חיסיון ואישור לקוחות לפני כל אזכור.

לא בהתחלה. בקבוצה קטנה מספיקים מסמך הנחיות, בנק רעיונות וערוץ פנימי לשיתוף. כלי ייעודי יכול לעזור כשהתוכנית גדלה, אבל הוא לא מחליף עזרה אמיתית בכתיבה.

הילה סטרוגו

הילה סטרוגו · מייסדת ומנכ"לית Yolaבונה מאז 2019 מיתוג אישי ומנועי צמיחה בלינקדאין למנכ"לים, לבעלי חברות נסחרות, למשקיעים ולחברות B2B. מאחוריה יותר מ-100 חברות, יותר מ-100 מיליון חשיפות ללקוחות, ועסקאות של יותר מ-76 מיליון דולר שנוצרו מהפעילות. עוד על Yola

תוכנית שגרירים שמתחילה מההנהלה

אנחנו בונים את הקול של ההנהלה ושל עובדים מרכזיים מראיונות, מפרסמים באישור שלהם ומודדים מי באמת נחשף והגיב. נשמח לבדוק איתכם אם זה מתאים לכם.

← לכל המדריכים

וואטסאפ